פרק ב' - פרק מהספר אני מלכה גרושה באושר

בפרק ב' שלך את תהיי מאושרת. לא תחזרי על אותן טעויות שעשית עם בעלך הראשון, הילדים שלכם יסתדרו מצוין, אולי תתחתני בשנית, יהיו לכם ילדים משותפים, לא תריבו על שטויות (או על כסף), האהבה שלכם תרקיע שחקים וציפורים יצייצו למענכם בכל בוקר. או שלא. כנראה שלא. מה שבטוח, שאם לא תביני למה ואיך נכשלו הנישואים שלך, אם לא תפסיקי לכעוס על עצמך ועל העולם, ואם תחשבי שאת כישלון, פרק ב' שלך יהיה עגום או שבכלל לא יגיע. בסופו של יום, כולנו רוצות להיכנס למיטה עם זה שאהבה נפשנו. אנחנו רוצות להניח את הראש על כתף תומכת, לדעת שיש מי שמקשיב לנו (או לפחות שומע) ולהפסיק את מסע החיפושים המייגע אחר בן זוג. אנחנו יודעות מה עבד עבורנו (ומה לא), איך אנחנו מגיבות בשעת כעס (ובשעתיים), מה מקפיץ אותנו, על מה נהיה מוכנות להתפשר ומה

שליחים של היקום

לכולם היה ברור שאהיה סופרת. לכולם, מלבדי. הייתי תולעת ספרים, ביסודי פילחתי מהספריה את אקסודוס וקראתי אותו באישון לילה. כשהייתי בת עשר כתבתי סיפורי אימה על עכבישים שאוכלים ילדים קטנים בשנתם או מפלצות שמחופשות להורים, והכיף הגדול שלי היה להקריא לאחותי הקטנה את הסיפורים האלה ולהפחיד אותה עד אימה. נעשיתי עיתונאית בידיעות אחרונות, בגלל השילוב המושלם בין יכולות הכתיבה והפה הדעתני שלי, וכשכולם אמרו 'תכתבי כבר ספר' אמרתי תעזבו אותי באמשכם, מה יש לראות בטלוויזיה? כמו הילד שלא דיבר עד גיל חמש, כשלפתע ביקש שיעבירו לו את המלח, גם לי לא היה מה להגיד. כששאלו אותו בפליאה: רגע, אם אתה יודע לדבר, למה שתקת כל השנים? ענה הילד: "עד עכשיו היה מספיק מלח". ככה היה גם אצלי, עד שהתגרשתי. התחלתי לצאת לדייטים, נחשפתי