סיפור של שנאת חינם
בשבוע שעבר כתבתי לוויינט טור מצחיק בטירוף (אותי, לפחות) למה שווה לפרגן בזוגיות. כמובן שלא קראתי טוקבקים וזה שקר כי כן קראתי ובאחד מהם נכתב כך:
"בתור אחת שבעבר ברוב תמימותה היתה חברה שלך, יכולה להעיד שדאגת להקטין אותי עד דק כדי שאת תרגישי טוב עם עצמך. איזה כיף שחלפו שנים רבות, את לא בחיי ואני נמצאת כיום בגודל הטבעי שלי... כל-כך מצחיק לקרוא את הטורים שלך שאין להם כל קשר למציאות!"
קראתי את התגובה הזו פעמיים. התקשרתי לחברה הכי טובה שלי ושאלתי אותה אם יש לה מושג מי החברה לכאורה הזו. היא אמרה שאין לה מושג, או במילים שלה: "את הבנאדם האחרון עלי אדמות שיקטין מישהו כדי להרגיש גדולה".
היא צדקה, אי אפשר להקטין מישהו ולהיות גדול. זה לא עובד ככה. צ'יוואווה לא הופכת לדוברמנית בגלל שהיא נבחה. מה גם, שהקטנת האחר לעולם לא תגרום לך להרגיש טוב עם עצמך, את עדיין תישארי ממורמרת ומתוסכלת, ולמי יש כל כך הרבה כסף לבוטוקס. פשוט לא שווה את זה.
בגלל שאת ואני לא מכירות אישית, אלא רק דרך אמצעי המדיה, חשוב לי להבהיר שאין ולא היתה לי חברה כזאת מ-ע-ו-ל-ם.
כל החברות הטובות שלי היו ונשארו מהיסודי עד היום – ואם הן לא נשארו לצידי כנראה שהן לא היו חברות שלי.
כשהתגרשתי מבעלי, התגרשתי גם מנשים שעשו לי רע, ושרצו להיות בחברתי מכל הסיבות הלא אמיתיות.
הקפתי את עצמי רק בנשים עם אהבת חינם.
סיפור של אהבת חינם
אהבת חינם הרבה יותר קשה משנאת חינם. לשנוא זה קל. מישהו עקף אותך הכביש? בתור בסופר? יש לו דעה פוליטית אחרת משלך? יאללה לשנוא! הכי קל!
אהבת חינם זה מורכב. את צריכה לאהוב אנשים שונים ממך, שאת חלקם ממש לא בא לך לאהוב (ובצדק).
יותר מזה, את צריכה לאהוב את עצמך. את שלושת הקילו שהעלית, את הדחיינות הכפייתית, את המחשבות שלא תמיד נותנות מנוח.
איך תאהבי מישהו אחר כשאת לא לגמרי אוהבת את עצמך?
חורבן בית המקדש בא להזכיר לנו לשמור על המקדש הפרטי, שהוא הנפש שלנו. אנחנו צריכות להתייחס לעצמנו בכבוד, להקשיב לאמת שלנו, לזכור את הערכים שחשובים לנו ולא להתכופף כשלא מתאים לנו.
כל דבר שקורה לנו, קורה בגללנו.
שום דבר שקורה לנו לא קורה בגלל מישהו אחר.
לאף אחד בעולם אין את הכוח להוריד או להעלות אותנו,
אלא אם אנחנו נותנות לו את הכוח לעשות את זה.
אני מתנצלת בפני אותה אחת שהרגישה שאני מקטינה אותה. אין בי את הכוחות לעשות את זה, כמו שאין בי כוח להרים את אחת (למרות שאני מתאמנת ויש כבר מסת שריר!).
גם כשאת מרגישה שאני מעצימה אותך זה בזכותך. אני רק הארתי את החלק הזה שטמון בך. את עושה את כל השאר.
באהבה,
גאיה
